מאות אלפי תלמידי כיתות ה'-י' בישראל נפגעו מהמגיפה ומהתנהלות המדינה עמה. ישראל ממוקמת בתחתית הדירוג של מדינות הOECD, כמי שמובילה במספר הימים הנמוך ביותר בהם בילו התלמידים במסגרות החינוכיות אשתקד. גם המחקר מתקף את הנזקים הרגשיים-חברתיים של תלמידים הנעדרים מלמידה קרובה, מפגש פיזי וקשר קרוב עם מוריהם וחבריהם לקבוצת השווים.

תלמידי כיתות ה'-י' שהפכו לאוכלוסייה שקופה ונעדרו ממתווי החזרה ללמידה בבתי הספר לאורך השנה האחרונה, הם, אם כך, נפגעים מרכזיים של מציאות זו, שהובילה למגיפה חברתית-רגשית-נפשית המתבטאת בתופעות רחבות היקף של ניתוק, נשירה, בדידות, דכאון, חרדה, סיכון ופערים חברתיים-רגשיים. עם פתיחת שנה חינוכית חדשה, יש להמשיך ולהעמיק בפתרונות יצירתיים ומקצועיים לחיזוק החברתי-רגשי.

ד"ר דפנה קופלמן-רובין, ראש מכון SEL.IL, מסבירה כי הקורונה חשפה בפנינו מה צריך לדעת כל אדם כדי לתפקד ולהצליח בעתיד, ובעצם גם בהווה. תקופת הקורונה חיזקה את ההבנה כי החלקים הלימודיים אינם נפרדים מחלקים רגשיים ובין-אישיים. 'למידה טובה' מתקיימת תמיד בתוך הקשר רגשי ובין-אישי. "המצוקה, החרדה והקשיים הייחודיים של התקופה חשפו ואף העמיקו את הפער הבולט בין מסגרות שיש בהן מיומנויות רגשיות ובין-אישיות מפותחות ובין אלה שלא, ומכאן שנדרשת בניית תשתית איתנה ומקצועית לכולם".