תחת הכותרת 'למידה חברתית-רגשית' נמצא עולם ומלואו. הארגון האמריקאי CASEL מוביל את התחום בעולם ומגדיר חמישה מרכיבי יסוד – מודעות עצמית, הכוללת מיומנויות כגון זיהוי רגשות, ביטחון עצמי, מסוגלות עצמית ; ניהול עצמי, הכולל מיומנויות כמו ניהול לחץ, מוטיבציה, התמדה והצבת מטרות. מודעות חברתית כוללת את היכולת להיכנס לנעלי האחר, להיות אמפתי ולקבל את הזולת, מיומנויות בין-אישיות עוסקות ביכולת לעבוד ביחד, לפתור בעיות וקונפליקטים, לתקשר ולבנות מערכות יחסים, ומרכיב קבלת החלטות אחראית טומן בחובו מיומנויות כמו זיהוי בעיות, ניתוח מצבים ורפלקציה.

אמפתיה היא יכולתו של אדם להיכנס לנעלי האחר, להחזיק בפרספקטיבה של אחר, להבין אותו, את תחושותיו. מומחים מובילים בעולם מתחומי מדעי המוח וההתנהגות מצביעים על קשר ישיר בין רמת האמפתיה של האדם לבין דרך התנהגותו בחברה. המשוואה פשוטה: ככל שדרך החשיבה האוטומטית של האדם היא יותר אמפתית, כך באופן ישיר הוא יהיה יותר רגיש לזולת ופחות אלים ותוקפן. ההתקדמות הגדולה של עולם המדע הובילה לפריצת דרך ביכולת לזהות את תהליך האמפתיה שמתרחש במוח ולחזק אותו בדרך של אימון ותרגול.

שייכות – אותה תחושה פנימית שאני חלק מקבוצה או מסגרת שמקבלת ואוהבת אותי, שאני בעל משמעות ושיש לי מקום בעולם. ישנם שלושה חלקים לתחושת שייכות: שייכות בינאישית (שיחות, פעילות חברתית); שייכות מבנית (תכנים, פרקטיקות, טקסטים); ושייכות מוסדית (ארגון שבדרך שבה הוא מתקיים מעניק תחושה שהפרט בו הוא רצוי).

בשנה האחרונה, בית הספר המוכר התערער ואיתו נסדקה תחושת השייכות הן של המורים והן של התלמידים. קיימים פערים בין חוויות מורים לבין חוויות תלמידים בנושא זה – מורים חווים את חווית השייכות בעיקר כהיבט בין-אישי, ומכאן שכדי לחזק תחושות של שייכות יש לחזק פעולות בין-אישיות (שיחות אישיות מיוחדות, פעולות יזומות לדיאלוג, מעגלי שיח מיוחדים וכדומה).
תלמידים תופסים זאת כחלק מחיי הכיתה, ההוראה והלמידה. מבחינתם, התגובה הפשוטה ביותר של המורה, המבט שלה, הטון שבו פנתה במהלך השיעור, הם הסיפור המרכזי שמשפיע על תחושות שייכות. בעיניהם, האכפתיות, תחושת הקבלה וההכרה נבנות דרך יומיום חינוכי ומכאן שעלינו לתת לכך דגש מיוחד.

הקורונה כמו חזתה עתיד, חשפה בפנינו מה צריך לדעת כל אדם כדי להצליח. תקופת הקורונה חיזקה את ההבנה כי החלקים הלימודיים לא מופרדים מחלקים רגשיים ובין-אישיים. 'למידה טובה' מתקיימת תמיד בתוך הקשר רגשי ובין-אישי. המצוקה, החרדה והקשיים הייחודיים של התקופה חשפו ואף העמיקו את הפער הבולט בין מסגרות שיש בהן מיומנויות רגשיות ובין-אישיות מפותחות ובין אלה שלא, ומכאן שנדרשת תשתית לכולם.

מערכות יחסים הן לב ליבו של החינוך, והמפגש האנושי בין מורה לתלמידיו הוא במידה רבה הכלי הפדגוגי הראשון במעלה במקצוע החינוך. כמו בכל הזירות – גם בחינוך – הקורונה חשפה את האמת בעוצמה, לעיתים קשה לעיכול. וכך, הצורך העצום ביצירה, שימור וחיזוק מערכות יחסים של מורה עם תלמידיה – קיבל זרקור מסנוור.

בדו"ח שפורסם לקראת ספטמבר 2020 ע"י רייך ממכון MIT ומאהטה מאוניברסיטת הארוורד, הגדירו הכותבים את 'מערכות היחסים במרכז' כאחד משבעת העקרונות המובילים ללמידה היברידית מיטבית. זו אולי אחת הסיבות לכך שהדו"ח הפך לפופולרי כל כך ונקרא על ידי אנשי חינוך רבים בארץ – הם קיבלו אישור לתובנות מקצועיות שחווים לאורך שנים – זהו לא חלק יפה, מרגש ופריבילגי, אלא מפתח הכרחי להצלחה מקצועית.

צוותי החינוך הם הלב הפועם של החינוך.

חוסנם של צוותי החינוך הוא המפתח לחוסנם של התלמידות והתלמידים, שכן הלמידה וחיי בית הספר מתקיימים בתוך מערכות יחסים קרובות ויום-יומיות. לא ניתן לצפות שצוותי חינוך שיחוו שחיקה, חרדה, חוסר בטחון, חוסר איזון, דאגה, מוטיבציה תנודתית ורגשות שליליים שונים יוכלו לצמוח ולהצמיח את התלמידים שלהם באופן מיטיב. חוסנם של צוותי החינוך מהווה, אם כך, משאב חינוכי יקר ערך בעבודתם.

תקופת הקורונה החריפה את המצבים הרגשיים המורכבים בקרב מבוגרים וילדים. כדי ליצור פתרונות אפקטיביים עבור הילדים, חשוב לשים זרקור על הלב הפועם של החינוך – על צוותי ההוראה, אשר חוו התמודדויות ייחודיות וטעונות במיוחד בתקופה האחרונה וכנראה ימשיכו לחוות.

חוסן נתפס בעברית כשילוב של גמישות ושל עמידות. פתרונות חינוכיים יצירתיים שיעניקו מענה לשני אלה יחד יפתחו את אחד המשאבים החינוכיים המשמעותיים. תמיד, וביתר שאת בימנו.