מידע והנחיות

כעת, כשהתלמידות והתלמידים חוזרים לבתי הספר, נדרש מענה מקצועי
ויצירתי להשלמת הפערים החברתיים והרגשיים שנוצרו בתקופת הקורונה.

ניתן להגיש פתרונות לאתגר עד ה12 במאי.
הצעות שיוגשו לאחר מכן יבדקו על בסיס מקום פנוי.

כחלק מהאתגר, עשרות בתי ספר יזכו במענקים לקידום יוזמות
המציעות פתרון לאחד או יותר מהתחומים הבאים:

הפתרונות המוצעים עשויים להכיל:

1

כחודשיים נטו אחרונים לשנת הלימודים. ניתן ליצור תהליך שיהווה פיילוט או שלב בדרך לתשפ"ב. התהליך יכול לכלול סדירות שבועית (מפגש שבועי שיכנס למערכת) או אפילו יומית (פתיחת יום/סגירת יום/זמן פנאי מיוחד וכדומה). הוא יכול לשתף הורים וקהילה וכמובן צוות חינוכי מגוון ותלמידות ותלמידים. תהליך כזה עשוי להתחבר לתהליכי סיכום ופרידה טבעיים של סיום שנה מיוחדת, לחשיבה משותפת עם צוות, תלמידים והורים על שנה הבאה, לתהליך למידה אקדמי שמתקיים ונכון ליצור לו הקשר חברתי-רגשי וכדומה.

2

3

4

כל פעולה אחרת שעונה על האתגר
ומתאימה ללוח הזמנים

יוזמות ויזמים יוצאי דופן יזכו גם ב...

עד 15,000 ש"ח מענק אישי ליזמים וצוותים בולטים. תמיכה וליווי גם עבור שנת הלימודים הבאה.

המענק האישי יינתן ליזמים וצוותים ע"פ הקריטריונים הבאים:

שיקום תחושת שייכות לבית הספר

שייכות – אותה תחושה פנימית שאני חלק מקבוצה או מסגרת שמקבלת ואוהבת אותי, שאני בעל משמעות ושיש לי מקום בעולם. ישנם שלושה חלקים לתחושת שייכות: שייכות בינאישית (שיחות, פעילות חברתית); שייכות מבנית (תכנים, פרקטיקות, טקסטים); ושייכות מוסדית (ארגון שבדרך שבה הוא מתקיים מעניק תחושה שהפרט בו הוא רצוי).

בשנה האחרונה, בית הספר המוכר התערער ואיתו נסדקה תחושת השייכות הן של המורים והן של התלמידים. קיימים פערים בין חוויות מורים לבין חוויות תלמידים בנושא זה – מורים חווים את חווית השייכות בעיקר כהיבט בין-אישי, ומכאן שכדי לחזק תחושות של שייכות יש לחזק פעולות בין-אישיות (שיחות אישיות מיוחדות, פעולות יזומות לדיאלוג, מעגלי שיח מיוחדים וכדומה).
תלמידים תופסים זאת כחלק מחיי הכיתה, ההוראה והלמידה. מבחינתם, התגובה הפשוטה ביותר של המורה, המבט שלה, הטון שבו פנתה במהלך השיעור, הם הסיפור המרכזי שמשפיע על תחושות שייכות. בעיניהם, האכפתיות, תחושת הקבלה וההכרה נבנות דרך יומיום חינוכי ומכאן שעלינו לתת לכך דגש מיוחד.

"עלינו לעצב מחדש את בית הספר – לבטא יחסים חמים ולהעניק תמיכה חברתית ורגשית, תוך בניית קהילה, אמון ותחושת שייכות של התלמידים ומשפחותיהם"
(פרופ' לינדה דרלינג-האמונד, פורבס, 2021)

שאלות מנחות 

האם יש לך רעיון לחיזוק פרקטיקות של קבלה, הכרה ואהבה במסגרת היומיום?

האם יש לך רעיון שיגרום לכל תלמיד/ה להרגיש שייכ/ת?

האם יש לך מחשבה מקורית על הנגשה של תכנים/מרחבים/חוויות לכל תלמיד ותלמידה?

על שילוב תכנים וטקסטים שיאפשרו לכל תלמידה ותלמיד להרגיש רצויים ממש כפי שהם?

האם יש לך רעיון לשיקום תחושת השייכות דרך חיבור ההורים לתהליך?

האם יש לך רעיון לחיזוק פרקטיקות של קבלה, הכרה ואהבה במסגרת היומיום?

האם יש לך רעיון שיגרום לכל תלמיד/ה להרגיש שייכ/ת?

האם יש לך מחשבה מקורית על הנגשה של תכנים/מרחבים/חוויות לכל תלמיד ותלמידה?

על שילוב תכנים וטקסטים שיאפשרו לכל תלמידה ותלמיד להרגיש רצויים ממש כפי שהם?

האם יש לך רעיון לשיקום תחושת השייכות דרך חיבור ההורים לתהליך?

האם יש לך רעיון לחיזוק פרקטיקות של קבלה, הכרה ואהבה במסגרת היומיום?

האם יש לך רעיון שיגרום לכל תלמיד/ה להרגיש שייכ/ת?

האם יש לך מחשבה מקורית על הנגשה של תכנים/מרחבים/חוויות לכל תלמיד ותלמידה?

על שילוב תכנים וטקסטים שיאפשרו לכל תלמידה ותלמיד להרגיש רצויים ממש כפי שהם?

האם יש לך רעיון לשיקום תחושת השייכות דרך חיבור ההורים לתהליך?

חיזוק מוכוונות ללמידה ומעורבות בלמידה

הקורונה כמו חזתה עתיד, חשפה בפנינו מה צריך לדעת כל אדם כדי להצליח. תקופת הקורונה חיזקה את ההבנה כי החלקים הלימודיים לא מופרדים מחלקים רגשיים ובין-אישיים. 'למידה טובה' מתקיימת תמיד בתוך הקשר רגשי ובין-אישי. המצוקה, החרדה והקשיים הייחודיים של התקופה חשפו ואף העמיקו את הפער הבולט בין מסגרות שיש בהן מיומנויות רגשיות ובין-אישיות מפותחות ובין אלה שלא, ומכאן שנדרשת תשתית לכולם.

"למידה מתגברת כשהיא נעזרת בפעילות פיזית, בהנאה ובהזדמנויות לביטוי עצמי. עלינו לעסוק במשחק בחצר, בפעילות גופנית ובביטוי אומנותי, בדגש על פעולות שדורשות שיתוף פעולה, ולהשתמש במשימות לימודיות, ובפרויקטי חקר אותנטיים שמתחברים לעולם שבו התלמידים חיים"
(פרופ' לינדה דרלינג-האמונד, פורבס, 2021)

שאלות מנחות 

האם יש לך רעיון לחיזוק וטיפוח הסקרנות של הצוות ושל התלמידים? ליצירת רלוונטיות בלמידה?

האם יש לך רעיון ליצירת למידה שנובעת מתחומי עניין של הלומדות והלומדים? שמאפשרת גילוי חלומות ותשוקות?

האם יש לך רעיון ליצירת למידה שמעוררת תחושת משמעות בלומדים ובלומדות?

האם יש לך רעיון לחיזוק וטיפוח הסקרנות של הצוות ושל התלמידים? ליצירת רלוונטיות בלמידה?

האם יש לך רעיון ליצירת למידה שנובעת מתחומי עניין של הלומדות והלומדים? שמאפשרת גילוי חלומות ותשוקות?

האם יש לך רעיון ליצירת למידה שמעוררת תחושת משמעות בלומדים ובלומדות?

האם יש לך רעיון לחיזוק וטיפוח הסקרנות של הצוות ושל התלמידים? ליצירת רלוונטיות בלמידה?

האם יש לך רעיון ליצירת למידה שנובעת מתחומי עניין של הלומדות והלומדים? שמאפשרת גילוי חלומות ותשוקות?

האם יש לך רעיון ליצירת למידה שמעוררת תחושת משמעות בלומדים ובלומדות?

אקלים חברתי ומערכות יחסים

מערכות יחסים הן לב ליבו של החינוך, והמפגש האנושי בין מורה לתלמידיו הוא במידה רבה הכלי הפדגוגי הראשון במעלה במקצוע החינוך. כמו בכל הזירות – גם בחינוך – הקורונה חשפה את האמת בעוצמה, לעיתים קשה לעיכול. וכך, הצורך העצום ביצירה, שימור וחיזוק מערכות יחסים של מורה עם תלמידיה – קיבל זרקור מסנוור.

בדו"ח שפורסם לקראת ספטמבר 2020 ע"י רייך ממכון MIT ומאהטה מאוניברסיטת הארוורד, הגדירו הכותבים את 'מערכות היחסים במרכז' כאחד משבעת העקרונות המובילים ללמידה היברידית מיטבית. זו אולי אחת הסיבות לכך שהדו"ח הפך לפופולרי כל כך ונקרא על ידי אנשי חינוך רבים בארץ – הם קיבלו אישור לתובנות מקצועיות שחווים לאורך שנים – זהו לא חלק יפה, מרגש ופריבילגי, אלא מפתח הכרחי להצלחה מקצועית.

המחקר החינוכי קובע שלמידה מתרחשת היטב כשהיא נעשית במסגרת של יחסים אנושיים. אנחנו חייבים לעזור למורים לבנות כעת את הלמידה על היסודות של היחסים הללו, שמאפשרים להם להבין מה יודע כל תלמיד, במה הוא חזק ובטוח, ובמה הוא זקוק לעזרה מיוחדת
פרופ' לינדה דרלינג-האמונד, פורבס, 2021

שאלות מנחות 

האם יש לך רעיון לחיזוק מערכות היחסים בין תלמידים ותלמידות?

תלמידים ותלמידות ואנשי הצוות החינוכי? מורים ומורות? הורים ומורים?

האם יש לך רעיון לשיקום ובינוי של אקלים מיטבי בכיתה/בשכבה/בבית הספר? ליצירת אווירה חברתית בטוחה, מקבלת ומכבדת לכל תלמיד, תלמידה ומורה?

האם יש לך רעיון לטיפוח תחושת המוגנות של התלמידים והצוות? לניהול קונפליקטים, לתקשורת מקדמת ומקרבת? גישור במצבי משבר?

האם יש לך רעיון לחיזוק דיאלוג, שיח, קשר ומפגש אישי בין אנשים במסגרת בית הספר?

האם יש לך רעיון לחיזוק מערכות היחסים בין תלמידים ותלמידות?

תלמידים ותלמידות ואנשי הצוות החינוכי? מורים ומורות? הורים ומורים?

האם יש לך רעיון לשיקום ובינוי של אקלים מיטבי בכיתה/בשכבה/בבית הספר? ליצירת אווירה חברתית בטוחה, מקבלת ומכבדת לכל תלמיד, תלמידה ומורה?

האם יש לך רעיון לטיפוח תחושת המוגנות של התלמידים והצוות? לניהול קונפליקטים, לתקשורת מקדמת ומקרבת? גישור במצבי משבר?

האם יש לך רעיון לחיזוק דיאלוג, שיח, קשר ומפגש אישי בין אנשים במסגרת בית הספר?

האם יש לך רעיון לחיזוק מערכות היחסים בין תלמידים ותלמידות?

תלמידים ותלמידות ואנשי הצוות החינוכי? מורים ומורות? הורים ומורים?

האם יש לך רעיון לשיקום ובינוי של אקלים מיטבי בכיתה/בשכבה/בבית הספר? ליצירת אווירה חברתית בטוחה, מקבלת ומכבדת לכל תלמיד, תלמידה ומורה?

האם יש לך רעיון לטיפוח תחושת המוגנות של התלמידים והצוות? לניהול קונפליקטים, לתקשורת מקדמת ומקרבת? גישור במצבי משבר?

האם יש לך רעיון לחיזוק דיאלוג, שיח, קשר ומפגש אישי בין אנשים במסגרת בית הספר?

פיתוח אמפתיה / חינוך אמפתי

אמפתיה היא יכולתו של אדם להיכנס לנעלי האחר, להחזיק בפרספקטיבה של אחר, להבין אותו, את תחושותיו. מומחים מובילים בעולם מתחומי מדעי המוח וההתנהגות מצביעים על קשר ישיר בין רמת האמפתיה של האדם לבין דרך התנהגותו בחברה. המשוואה פשוטה: ככל שדרך החשיבה האוטומטית של האדם היא יותר אמפתית, כך באופן ישיר הוא יהיה יותר רגיש לזולת ופחות אלים ותוקפן. ההתקדמות הגדולה של עולם המדע הובילה לפריצת דרך ביכולת לזהות את תהליך האמפתיה שמתרחש במוח ולחזק אותו בדרך של אימון ותרגול.

"למידה זקוקה ליחסי קירבה שמאפשרים להתגבר על קושי ולהתמודד. ילדים לומדים טוב כשהם מרגישים בטוחים, מחוזקים ונתמכים בידי קהילה של תלמידים אחרים"
פרופ' לינדה דרלינג-האמונד, פורבס, 2021

שאלות מנחות 

האם יש לך רעיון שיפתח את החשיבה האמפתית שלך, של הצוות ושל תלמידייך? את היכולת האמפתית?

האם יש לך רעיון לחיזוק שרירי האמפתיה של הצוות ושל התלמידים?

האם יש לך רעיון שיפתח את החשיבה האמפתית שלך, של הצוות ושל תלמידייך? את היכולת האמפתית?

האם יש לך רעיון לחיזוק שרירי האמפתיה של הצוות ושל התלמידים?

האם יש לך רעיון שיפתח את החשיבה האמפתית שלך, של הצוות ושל תלמידייך? את היכולת האמפתית?

האם יש לך רעיון לחיזוק שרירי האמפתיה של הצוות ושל התלמידים?

חיזוק מיומנויות רגשיות וחברתיות (SEL)

תחת הכותרת 'למידה חברתית-רגשית' נמצא עולם ומלואו. הארגון האמריקאי CASEL מוביל את התחום בעולם ומגדיר חמישה מרכיבי יסוד – מודעות עצמית, הכוללת מיומנויות כגון זיהוי רגשות, ביטחון עצמי, מסוגלות עצמית ; ניהול עצמי, הכולל מיומנויות כמו ניהול לחץ, מוטיבציה, התמדה והצבת מטרות. מודעות חברתית כוללת את היכולת להיכנס לנעלי האחר, להיות אמפתי ולקבל את הזולת, מיומנויות בין-אישיות עוסקות ביכולת לעבוד ביחד, לפתור בעיות וקונפליקטים, לתקשר ולבנות מערכות יחסים, ומרכיב קבלת החלטות אחראית טומן בחובו מיומנויות כמו זיהוי בעיות, ניתוח מצבים ורפלקציה.

למידה היא חברתית, היא רגשית והיא קוגניטיבית… הילדים והמורים עברו טראומה ואם נשתמש בתכנית הלימודים הקודמת נביא להם יותר נזק מאשר תועלת. עכשיו האתגר הוא לחבר מחדש את התלמידים והמורים אל הלמידה בבית הספר
פרופ' לינדה דרלינג-האמונד, פורבס, 2021

שאלות מנחות 

האם יש לך רעיון ליוזמה חינוכית שתפתח את אחת המיומנויות הללו או מיומנויות נוספות במסגרת הכיתה/ השכבה /בית הספר?

האם יש לך רעיון יצירתי להעמקה של מיומנות חברתית-רגשית שתופסת מקום בבית הספר וברצונך לחזק ולפתח?

האם יש לך רעיון ליוזמה חינוכית שתפתח את אחת המיומנויות הללו או מיומנויות נוספות במסגרת הכיתה/ השכבה /בית הספר?

האם יש לך רעיון יצירתי להעמקה של מיומנות חברתית-רגשית שתופסת מקום בבית הספר וברצונך לחזק ולפתח?

האם יש לך רעיון ליוזמה חינוכית שתפתח את אחת המיומנויות הללו או מיומנויות נוספות במסגרת הכיתה/ השכבה /בית הספר?

האם יש לך רעיון יצירתי להעמקה של מיומנות חברתית-רגשית שתופסת מקום בבית הספר וברצונך לחזק ולפתח?

משאבים להשראה לבניית פעולות יזמיות חינוכיות

6 שלבים פשוטים לבניית יום שיא מעולה בבית הספר
כתבה של אורן בן יוסף במגזין 'הגיע זמן חינוך'
שפ"ינט - אתר השירות הפסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך
"לומדים ללמוד בחוץ"
על האפשרויות הייחודיות שמזמנת לנו סביבת החוץ. כתבה של עדי טובי במגזין 'הגיע זמן חינוך'
מודל מעשי לבניית מנהיגות מקומית ולמידה משולבת קהילה בגילאי חטיבת הביניים
כתבה של רועי איילון במגזין 'הגיע זמן חינוך'
"הי את, המורה בריבוע, לאן נעלמה המורה שהיית?"
על החובה המקצועית של אנשי החינוך להישאר 'מחנכים' לפני ואחרי הכל. כתבה של הילה קסל שנער במגזין 'הגיע זמן חינוך'
"השיעור המקוון, חדר הכושר שלנו לשיח בריא"
על ההזדמנויות לתרגל שיח מכבד בתקופה וירטואלית כתבה של מיקה דפני, הגיע זמן חינוך